על מושתלים להימנע מחשיפה לזיהומים מאחר והמערכת החיסונית שלהם מדוכאת. לפני ההשתלה על המועמדים לקבל מספר חיסונים. כל מחלת חום חייבת דיווח מידי לרופא ותרופות ניתנות רק בפיקוח רפואי.
מערכת החיסון שומרת על גופך מפני פולשים ותהליכים בלתי רצויים כגון: וירוסים, חיידקים, טפילים וגם תאים חולים. מערכת החיסון מורכבת מתאי דם לבנים להם "זכרון" פנימי. הם מסוגלים לזהות חלבונים הנמצאים על פני התאים ובהתאם ל"זכרון" להחליט אם חלבון מסוים שייך לגוף. כאשר מזוהה חלבון זר, התאים הלבנים ינסו לסלקו והדבר יתבטא בהתפתחות דלקת. במקרה של השתלת איבר, התאים הלבנים יזהו את האיבר המושתל כגורם זר שיש לסלקו והתהליך הדלקתי שיווצר הוא תהליך הדחייה.
סביר להניח שלא יהיו לך סימפטומים וזאת משום העובדה שתהליך הדחייה מאובחן מוקדם ע"י תוצאות בדיקות הדם שהינך מבצע במסגרת המעקב השגרתי. בשלב מאוחר של דחייה יכולים להופיע חום, בחילה, שלשולים, גרד ועייפות. במצב מתקדם של דחייה יופיעו סימפטומים הדומים לבעיות שהיו טרום השתלה כצהבת בלחמיות העיניים ובעור.
דחייה אינה איבוד הכבד המושתל. אך במידה ותהליך דלקתי של דחייה לא יטופל יופיע נזק קשה לכבד ויש אף סיכוי לאבדו. לכן, חשוב שתקפיד עלהבקורת השגרתית שלך במרפאת הכבד וחובה להקפיד על הטיפול התרופתי ורמת התרופה נגד דחייה בדם. הטיפול בעקבות דחייה כולל העלאת מינון התרופה נגד דחייה או שילוב של מספר תרופות נגד דחייה. במקרים מסוימים ניתן טיפול תרופתי בעירוי.
כאשר יש חשד לדחייה יש מקום לביצוע ביופסיית כבד וזאת כדי לאבחן את הדחייה וחומרתה. ביופסיית הכבד מבוצעת באמצעות מחט דרך העור. הבדיקה נעשית עם הרדמה מקומית וברוב המקרים תחת הנחייה של אולטראסאונד. מהכבד שמשקלו למעלה מקילו נלקח חוט זעיר של רקמה הנשלח לביקה היסטלוגית/פתלוגית. הסיכון בבדיקה הוא מינמלי ובעיקר החשש הוא מדימום, על כן, לאחר הבדיקה תתבקש להישאר מספר שעות בהשגחה.
האם המחלה המקורית שגרמה לכשל הכבד עלולה לפגוע בכבד המושתל?
אם המחלה נגרמת ע"י נגיף דלקת כבד B או C, חזרת המחלה אפשרית, אולם קיימים כיום אמצעים לדיכוי הזיהום. גם מחלות כבד שאינן נגרמות ע"י נגיפים (למשל, מחלות אוטואימוניות) יכולות לחזור ולתקוף את הכבד המושתל, אולם ברב המקרים ניתן לטפל בתופעה בצורה משביעה רצון.
בתקופה הקרובה לאחר שחרורך מבית החולים, המעקב דורש ביקורים חוזרים במרפאה. כשנה לאחר ההשתלת הכבד, המעקב נעשה שגרתי יותר וכולל בדיקות דם חודשיות, שקילה ומדידת לחץ דם, בדיקה ע"י רופא משפחה ובקורת במרפאת כבד פעם ב- 3 - 4 חדשים, לפי הצורך.
איכות החיים לאחר השתלת כבד מוצלחת, בדרך כלל טובה אצל למעלה מ- 70% מהמושתלים. חולים רבים חוזרים לתפקוד מלא או כמעט מלא כולל חיי משפחה ועבודה בתום 12-3 חודש מהניתוח. אולם, מושתל כבד זקוק למעקב רפואי כל חייו. באשר לתוחלת החיים אחרי השתלת כבד, קשה לענות על השאלה מאחר והשתלות כבד החלו להתבצע באופן שגרתי לקראת סוף שנות ה- 80. במדינת ישראל ישנם מושתלי כבד הנמצאים במעקב מאז שנת 1984.
